אדר' נוף מירה יעקבסון
הצעת המחקר
שילוב צמחיה מקומית בפרויקטים נופיים, אדר' נוף גדעון שריג, 1975 – 1995
כבקרית נוף מטעם משרד הבינוי והשיכון (מחוזות צפון וחיפה), אני מתרשמת, בניגוד לעשייה נמרצת בתחום אדריכלות הנוף בארץ, מקום המדינה ואילך, שבתחום תכנון בעזרת צמחיה חסרים ענין ובקיאות. בנוסף, חסרה התעמקות בצמחייה המקומית ובאופן שילובה בגינון התרבותי. בהיות המרחב הבנוי והפתוח הלוא הוא כר הפעולה של אדריכלות הנוף – משופע בשרידי עתיקות ובסימני התערבות האדם בני מאות ואלפי שנים, יש מקום לתהייה גם על העדר התייחסות להקשר התרבותי של הגינון.
מגמה זו עומדת בסתירה ל"נושאים הבוערים" שבליבת השיח המקצועי בעשורים האחרונים ובהם:
- התמודדות עם שינויי האקלים ומגמות ההתחממות הגלובלית
- תרומת שטחים פתוחים, בדגש על שטחי טבע וגינון, למצבם הבריאותי-נפשי של בני האדם
- תגבור נטיעות והצללה בעזרת צמחיה ותרומתם להפחתת עומס החום העירוני
- ניהול נגר עילי – הולכה, השהייה והחדרת מים לתת הקרקע
- היבטים סביבתיים – אקולוגיים של תכנון השטחים הפתוחים, פיתוח וצמחיה כאחד, כגון:
שימור קרקע ומניעת סחף, מיסוך רעש ותאורה להגנה על בעלי חיים בסביבת יישובים ועידוד
מגוון בעלי חיים בתוך תחומי הערים והיישובים הכפריים
נראה שלצמחיה המקומית תפקיד מפתח במתן מענה לסוגיות הנ"ל. מדובר במינים מצמחיית הבר ומינים גרים שהגיעו לארץ לפני כמאה וחמישים שנה ויותר, השתלבו בצמחיית הבר, נטמעו בנוף המקומי ואף הפכו בחלקם כמייצגים של היבטים תרבותיים. תרומתה הצפויה של צמחייה זו נובעת מעמידותה לשינויי האקלים והתאמתה לפסיפס התנאים הגיאו-אקלימיים של הארץ.
מטרת המחקר הינה לבחון את שילובה של הצמחייה המקומית ברפרטואר הכללי של הצמחייה, כפי שבאה לידי ביטוי במסמכים ובתוכניות הנופיות של אדר' נוף גדעון שריג מהשנים 1975 – 1995.
אדר' נוף אינם נוהגים לפרט בכתב את העקרונות המנחים של תכנון הצמחייה, ולכן נותר לבסס את עיקרו של המחקר על עיון במסמכים (כתבי כמויות, תוכניות כלליות ומפורטות), עריכת ריכוז כלל המינים וזיהוי אלה אשר ניתן להגדירם כ"מינים מקומיים" וגם כ"בעלי הקשר תרבותי". ככל שהפרויקטים מייצגים יחידות נוף שונות, ניתן יהיה לבחון גם את מידת ההתאמה הנופית של הצמחיה המוצעת לסביבתה.
תוצאות העיון במסמכים הראו באופן מובהק את העדר העניין בשילוב צמחיה מקומית בתוכניות פרויקטים נופיים. בעיקר בולטת ההתמקדות בעצים בלבד, ללא הקפדה על ציון מיני העצים, והעדר מוחלט של התייחסות לקבוצות צמחים בעלי ערך בהיבטים החזותיים וההנדסיים, כדוגמת שיחים, בני שיח, עשבוניים וצמחי בצל ופקעת. הסיבות להעדר העניין – ראויות למחקר נפרד.