פונדק הדרכים בעבדת תוכנן במסגרת המהלכים לפיתוח הנגב בכלל והדרך בין באר-שבע למצפה-רמון בפרט. זולוטוב העמיד באתר בניין אופקי ומוארך כך שלא יבלוט ויחסום את נוף עבדת הנבאטית, היושבת על הגבעה שמאחורי הפונדק. הבניין כולל מסעדה, בית קפה, קיוסק, מזנון ותחנת דלק, ובתכנון המקורי נוסף גם מוזיאון שלא נבנה לבסוף. בחזיתו נקבע גגון של קשתות בטון – מחסה לעוברים ושבים, שנשען על קירות אבן בחיפוי אבנים שלוקטו בסביבת העיר הנבאטית. הפרויקט זיכה את זולוטוב בפרס רכטר לאדריכלות (1963), והוא היה לחתנו הראשון של פרס זה. השופטים באותה שנה – אל מנספלד, שולמית נדלר ודוד אנטול ברוצקוס – ציינו במיוחד את עקביות השימוש בחומר ואת הכנות הקונסטרוקטיבית של הפרויקט.
