התערוכה "נופי זיכרון" מציגה שלוש עבודות של אדריכלי הנוף זוכי פרס ישראל ליפא יהלום ודן צור. שלוש העבודות – אחוזת הקבר של דוד ופולה בן־גוריון בשדה־בוקר, בקעת הקהילות ביד ושם, והצעה ליד זיכרון לחללי קהילת המודיעין בגלילות – הוגשו לתחרויות אדריכלוּת בשנות ה־70 וה־80 למאה ה־20. התכנון נעשה בקני־מידה שונים ומתייחס לפנים השונות של הממלכתיות הישראלית: לדמותו של מייסד המדינה, לזיכרון השואה, ולאחת מזרועות הצבא מחולל התקומה. שתי העבודות הראשונות בוצעו ואילו האחרונה נשארה בגדר הצעה בלבד, אך לשלושתן מכנה משותף: כולן עוסקות בזיכרון ובהנצחה בהקשרי הקמתה של מדינת ישראל וכינון הלאום.
אחוזת הקבר של דוד ופולה בן־גוריון תוכננה ב־1974, במסגרת תחרות מטעם רשות הגנים הלאומיים. המשתתפים בתחרות התבקשו להציג תוכנית רעיונית לעיצוב סביבתה של אחוזת הקבר, שתבטא את מורשת בן־גוריון, תאפשר "עלייה לרגל" ותעמיד מרחב התכנסות לקהל גדול. יהלום וצור יצרו שביל המדמה הליכה באפיק נחל, מוביל לרחבת הקבר ונפתח אל הנוף המדברי. הטופוגרפיה של הגן מונומנטלית, אבל העיצוב מאופק וצנוע. המקום שנבחר להקמת האתר, על שפת המצוק המשקיף אל בקעת צין ורמת עבדת, שימש את יהלום וצור ליצירת חיבור בין אחוזת הקבר לבין המרחב הסובב ובין הפרטי ללאומי.
בקעת הקהילות תוכננה במסגרת תחרות שהכריזה יד ושם ב־1980, במטרה להנציח את הקהילות היהודיות שחרבו במלחמת העולם השנייה. "קהילה" הוגדרה כקבוצה בת 5,000 אנשים לפחות, שבמקום מושבה היו
בתי כנסת, מקוואות ומוסדות יהודיים אחרים. יהלום וצור הציעו מבוך חפור, המאזכר את מפת אירופה ומדמה אתר ארכיאולוגי. האנדרטה מעוצבת בצורת רשת של חצרות, המקושרות ביניהן במעברים פנימיים. על קירות האבן, המתנשאים לגובה שבעה עד שמונה מטרים, נחרטו שמות הקהילות לפי מפתח גיאוגרפי, כאשר גודל האות מבטא את גודלה וחשיבותה של הקהילה. העיצוב האַל־מרחבי יוצר תחושת זמן מתעתעת שבין עבר (ארכיאולוגיה) להווה (ירושלים). החצרות מאפשרות התייחדות אישית והתכנסות קהילתית בטקסי זיכרון. האתר נחנך ב־ 1992.
ההצעה ליד זיכרון לחללי קהילת המודיעין הוגשה ב־1979, כמענה לתוכניתו של המרכז למורשת המודיעין להנציח את הנופלים שפעלו בשירות חיל המודיעין, המוסד ושירות הביטחון הכללי (שב"כ). יהלום וצור הציעו מרחב שבמרכזו מדשאה משופעת להתכנסות ובהיקפו אלמנטים בנויים, בהם רחבת טקס, לוח הנצחה, פינות התייחדות ומבנה לכנסים. בהצעה זו המשיגו האדריכלים את רעיון ההנְצחה במרחב שבין ההתייחדות למעשה הזיכרון הקהילתי־שיתופי, אך הצעתם לא התקבלה. בסופו של דבר הוקמה האנדרטה, בתכנון האדריכלים ברוך ברוך ויוסף סלומון, בצמוד לבית הספר למודיעין בצומת גלילות, והיא נחנכה ב־1985.
שלושת אתרי ההנצחה מציגים את הגישה הדיאלקטית של יהלום וצור לעבודה בנוף. מצד אחד ניכר בהם יחס של כבוד לנוף וניסיון לשמור ולשמר את יסודותיו הטבעיים, ייחודו ועוצמתו; מנגד מזוהה בהם פעולה של התערבות בנוף ובריאת נוף חדש או "מומצא", שבא לשרת את ערכי הלאום. שתי הפעולות הסותרות לכאורה מתמזגות אצלם ליצירה אחת של תבנית נוף ישראלי.
