ד״ר אדר׳ ענת גולדמן

בית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת תל אביב

הצעת המחקר

יצירת תבנית עירונית: מקומם של אדריכלים ידועי-שם בשינוי דפוסי בניה למגורים

המחקר מבקש לבחון את מקומם של אדריכלים ידועי-שם ובעלי השפעה בשינוי הרוחבי של תבנית הבנייה הסטנדרטית למגורים בליבה העירונית בתל-אביב, ואף מעבר לה. וזאת באמצעות בחינה השוואתית של מספר עבודות יוצאות דופן בנפח הנוף העירוני הבנוי השגרתי (בגובה, ברוחב או בהיקף הבינוי).

המחקר מהווה המשך ישיר של עבודת המחקר לדוקטורט של המחברת, העוסקת בזהות אדריכלית מקומית ובדפוסי הבנייה של בנייני המגורים המשותפים בתל אביב משנות ה-1920 ואילך. וזאת כתמונת מראה משלימה של אדריכלות מונעת-שם (name-driven), בניגוד לאדריכלות היום-יומית האנונימית והקולקטיבית, שאותה בחנה עבודת הדוקטורט.

לצורך כך, נבחנו מתחמי מעונות העובדים השונים בתל אביב, כולם בתכנונו (הבלעדי או המשותף) של אריה שרון בשנות ה-1930; מגדל המגורים הראשון בתל אביב שנבנה בסוף שנות ה-1950 בבן-יהודה על ידי נחום זולוטוב ('מגדל השופרסל'); והבניין שהוקם בכיכר מיכאליס, בשדרות בן ציון סמוך לרחוב קינג ג'ורג' בתכנון משרד כרמי בסוף שנות ה-1960.

הבחירה בפרויקטים הללו נובעת מהעובדה שהם מייצגים שינוי פרדיגמטי בהתייחסות לכללי התכנון למגורים במרחב העירוני , ובעובדה שהם תוכננו על ידי אדריכלים בעלי מוניטין ומעמד, שעשויה להוביל לשינוי תפיסתי. בשלב הבא, ולאור בחינת פרויקטים נוספים שעשויים להתגלות במהלך המחקר הארכיוני, ניתן יהיה להעמיק את ההשוואה ולהרחיבה, ולהיטיב לדייק את מקומם והיקפם של האדריכלים הללו בשינוי תבניות הבניה למגורים.

המחקר יברר את הנסיבות ההיסטוריות, האידיאולוגיות, הפוליטיות והטכנולוגיות שהובילו לבניית הפרויקטים הללו; יבחן את השיח האדריכלי באותה תקופה בארץ ובעולם; ינתח את תרומתם האדריכלית ואת רכיבי החדשנות בהם; ובנוסף יקיש מכך על תפקידו של האדריכל הבודד ויכולותיו היצירתיות באפשרות להשפיע ולאמץ דגמי מגורים חדשים שאינם מצויים בתבנית המקובלת לבנייה.

התחברות משתמשים רשומים

הרשמה לאתר ארכיון עזריאלי לאדריכלות