ד״ר אפרת שלום

תיאטרליות באדריכלות של רם כרמי

המחקר בוחן את התיאטרליות באדריכלות של רם כרמי, תוך התמקדות ביצירת מרחבים מבוימים המזמנים חוויה תיאטרלית. התיאטרליות, מושג רווח במדעי הרוח והאמנויות, מתאפיינת במודעות עצמית, בהכברה של המציאות, ובהתקיימות מחוץ ליום-יום, בתלות במבט. המחקר מציע גישה להתבוננות באדריכלות כמרחב של מצבים, ובאדריכל כיוצר סיטואציות בין יחידים וקבוצות.

המחקר מתמקד בשלושה היבטים ביצירתו של כרמי: מודעות עצמית המגלה את תהליך היצירה, מונומנטליות וחזיון בבניינים מרכזיים, ואדריכלות המזמנת צפייה ונצפות. זהו מחקר פרשני ביקורתי רב-תחומי, המשלב התבוננות סמיולוגית לחשיפת המימד החוויתי באדריכלות של כרמי. בנוסף, המחקר בוחן את הפער בין תפיסתו העצמית של כרמי לבין חוויית המשתמשים.

במסגרת המחקר הארכיוני בארכיון עזריאלי לאדריכלות, נאספו חומרים מגוונים משמונה פרויקטים מרכזיים של כרמי: בתי ספר (עמל, ריגוזין, חולדה), מגורים (וילה רוטשילד, בית רוזמרין) ומגה-סטרוקטורות (מרכז הנגב, מרכז היקום, תחנה מרכזית חדשה). החומרים כוללים תוכניות, סקיצות, תמונות, התכתבויות וטקסטים, שאיפשרו ניתוח מרחבי, חשיפת כוונות האדריכל, ותיעוד הפרויקטים לאורך זמן. חומרים אלו שימשו בסיס לחקר התיאטרליות באדריכלות של כרמי, תוך התמקדות ביחסי צופה-נצפה, תנועה בחלל, ובימוי מצבים, וכן בחינת ההקשר התרבותי שבו פעלו הפרויקטים.