ד״ר אדר׳ נוף יעל סופר

"נופים עירוניים", תכנון הנוף של ערים בישראל בעבודתם של משרדי אדריכלות הנוף: יהלום-צור, תכנון נוף ושריג

סיפורה של אדריכלות הנוף העירונית בישראל מתחיל בראשית המאה ה- 20 עם צמיחתו של הישוב העברי בארץ. הקמת המדינה וגלי העלייה בשנות ה 70-50 הציבו בפני מתכננים ואדריכלים אתגרים למימוש פיזי ואידיאולוגי של החזון הציוני ומציאת פתרונות מידיים לבינוי ופיתוח המרחב. תנופת ההתפתחות התאפיינה בבניית שיכונים בערים ברחבי הארץ.  זו הביאה לשילוב אדריכלי נוף בצוותי התכנון שנטלו תפקיד מרכזי בעיצוב המרחב הנופי עירוני. התפתחות תפיסות התכנון בעולם ובארץ בשנות ה2000-80, כגון החלשות הממשל הריכוזי והפרטת המשק, השקפות ניאו-ליברליות ותפיסת המרחב כמנוף לצמיחה חברתית, כלכלית ויזמית, השפיעו על עיצוב המרחבים העירוניים בעולם ובישראל. הסגנונות המודרניסטיים והברוטאליסטים שאפיינו את תכנון הבניה והמרחבים הנופיים בשנות ה-70-50 , פינו את מקומם לעיצוב פוסט מודרני ולתכנון מבוסס ערכי קיימות וסביבה.

שלושת אוספי אדריכלות הנוף, מהגדולים בישראל של המשרדים ליפא יהלום ודן צור, תכנון נוף ושריג, נשמרים כיום בארכיון עזריאלי לאדריכלות.  עבודתם של המשרדים נפרשת על פני עשורים החל ממשרד יהלום וצור שהחל את פעילותו בשנות ה-40, דרך תכנון נוף משנות ה-60 ועד לשריג משנות ה-70.   המרחבים העירוניים שעוצבו על ידי משרדי יהלום-וצור, תכנון נוף ושריג, מקיפים מנעד רחב של רמות תכנון, החל מתכניות כוללניות ותכניות אב של רקמות עירוניות וכלה בתכנון ובפיתוח מפורט של מרחבים אורבאניים.  עשרות השנים של פיתוח המרחבים האורבאניים על ידי משרדים אלו, מביאים לידי ביטוי את הדינמיות וההתפתחות של השפה האדריכלית נופית עירונית בישראל. רבים מן המרחבים האלו מהווים כיום מורשת נופית ייחודית. חלקם ממשיכים להתקיים במתכונתם המקורית, ורובם עומדים בפני איומי פיתוח והשתנות הרקמה העירונית.

המחקר בוחן מרחבים נופיים עירוניים בישראל שתוכננו על ידי משרדי אדריכלות הנוף הנ"ל  במחצית השנייה של המאה ה-20 במטרה לחשוף ולהציף את מורשת התכנון האדריכלית נופית, כחלק מעיצוב הנוף האורבאני בישראל. המחקר מתמקד בשאלות כגון:

מה מאפיין את המרחבים האורבאניים שתוכננו על ידי יהלום צור, תכנון נוף  ושריג, כיצד באים לידי ביטוי תמורות ושינויים (תרבותיים, חברתיים, מדיניים, סגנונות ותפיסות תכנון אדריכליות נופיות) בעבודתם בערים? מה מייחד או דומה בתכנון משרדים אלו בישראל ביחס למקרי בוחן דומים בעולם? וכיצד תרמה והשפיעה על מורשת התכנון האדריכלית נופית של מרחבים אורבאניים בישראל?

מחקר זה מחדש ומרחיב את הידע התיאורטי והפרקטי הקיים באשר למרחבי נוף אורבאניים בישראל, במטרה לסייע להעלאת המודעות לערכם הנופי בציבור ובגופי התכנון.