פרופ׳ אדר׳ נוף נורית ליסובסקי

גנים לאומיים בישראל: עיצוב נוף כאמצעי להבניית זהות | 2023-2024

המחקר בוחן את עיצוב נוף הגנים הלאומיים בישראל באמצעות תיעוד וניתוח של חומרים באוספים השמורים בארכיון עזריאלי לאדריכלות של משרדי אדריכלות הנוף יהלום-צור (ליפא יהלום ודן צור), גדעון שריג, ותכנון נוף (יוסף סגל, צבי דקל ואורי מילר). אדריכלי נוף אלה היו שחקנים מרכזיים בעיצוב נוף הגנים הלאומיים, ועבודתם מייצגת מנעד של תפיסות, פרשנויות וכלים שהוטמעו בתהליכי התכנון להבניית זהות לאומית קולקטיבית.

יהלום וצור, אדריכלי הבית של המחלקה לשיפור נוף הארץ (לימים רשות הגנים הלאומיים), היו שותפים מרכזיים ב׳מפעל הציוני׳ בשנים שלאחר הקמת המדינה. הם אלה שעיצבו – במידה רבה אף ׳המציאו׳ – את דמות הגן הלאומי. במהלך ארבעים שנות עבודתם הם תכננו 16! גנים לאומיים, יותר מכל אדריכל נוף בארץ ובעולם, בהם כאלה שהפכו לגנים איקוניים כמו בית שערים, הסחנה, קבר בן גוריון, חורשת טל, וקיסריה. שריג, שחזר לארץ בראשית שנות השבעים מלימודי אדריכלות נוף באוניברסיטת ברקלי, ליווה את תכנון הנוף בפארק הכרמל, בתבור, בטבחה וכפר נחום, בציפורי ובארבל. תפיסת העולם וגישתו העיצובית נסמכו על רעיונות התקופה, על כלים חדשים, ועל ראיה סביבתית-מרחבית. עיצוב הנוף של סגל, דקל ומילר מייצג את המעבר מהגנים הלאומיים המוקדמים שתכננו בעין חמד, במבצר יחיעם ובכוכב הירדן, לפרויקט מצדה שמשקף גישות וצרכים עכשוויים בשנות האלפיים.

במסגרת המחקר נאספו ונלמדו חומרים מקוריים (תוכניות, צילומים, מסמכים) אשר מהווים תשתית ראשונית לקריאה מרובדת של הגן הלאומי בישראל. שלושת המשרדים הטביעו חותם ייחודי, ובצירופם יחד מדובר בגוף עבודות בלתי מוכר ובעל חשיבות עצומה להבנת תפקידם של אדריכלי הנוף כגורם מרכזי בעיצוב הרעיוני, הפרשני, הייצוגי והחזותי של הגנים הלאומיים בישראל.

ברקע המחקר עמדו השאלות הבאות:

1. אידיאולוגיה ופוליטיקה. כיצד הצליחה מערכת התכנון הארצית לגבש תפיסה תכנונית ל׳גן לאומי׳ כחלק מתכנית אב כוללת למדינה? מה היה הבסיס לבחירת האתרים והתקופות לשימור/לפיתוח? אילו תכנים נבחרו והועדפו? מה המשמעות הסמלית של הגן הלאומי, מעבר לערכיו הפיסיים הטבעיים, התרבותיים וההיסטוריים?
2. פרשנות ועיצוב. מה הפרשנות העיצובית שנתנו  אדריכלי הנוף לגנים הלאומיים שתכננו? באילו אמצעים נופיים הם השתמשו (לדוגמה: תמה מרכזית, מערך תנועה, טופוגרפיה, צמחיה, מבטים, פעילויות)? איך נבנה החיבור שבין מודרניזם אדריכלי אשר מייצר סביבה חדשה יש מאין, לביטוי ׳אותנטי׳ ו׳מקומי׳ אשר מייצר תחושת שייכות ומחויבות? האם המגמה ליצור סביבה חדשה השתנתה ובאיזה אופן?
3. תמורות בזמן. האם מפת הגנים הלאומיים בישראל השתנתה במרוצת שבעים וחמש שנות המדינה ובאיזה אופן? כיצד עומדים הגנים הלאומיים שעוצבו בראשית שנות המדינה במבחן הזמן, לאור השינויים שחלו בחשיבה התכנונית, בתפיסות של זהות ולאומיות, בתרבות הפנאי, ובנוף עצמו? האם הביאו החלטות עיצוביות להעצמה של סיפר מסויים ו/או לדחיקה של אחר ובאיזה אופן? האם קיימים הבדלים בתפיסה בין אדריכלי נוף מדור המייסדים (יהלום-צור, סגל-דקל), לבני דור המדינה (תכנון נוף, גדעון שריג)?

_

זיכרון חקוק באבן: בקעת הקהילות, יד ושם ירושלים | 2017-2018

המחקר התמקד בבקעת הקהילות, מאתרי הזיכרון העוצמתיים והפואטיים לשואה, בארץ ובעולם, כמקרה בוחן לזיקה שבין זיכרון וטריטוריה, עיצוב נוף וזהות לאומית.

בקעת הקהילות היא התחנה האחרונה בשורה של מוסדות זיכרון, אנדרטאות ומצפורים המרכיבים את יד ושם, האתר הרשמי של מדינת ישראל להנצחת השואה. היא משתרעת על שטח של כעשרה דונמים, באוכף בין שתי גבעות בקצה המערבי של הר הזיכרון בירושלים. האתר נחנך בשנת 1992, 14 שנים לאחר התחרות להקמת מונומנט להנצחת כ-5000 קהילות יהודיות שנחרבו, שבה זכו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, לימים חתני פרס ישראל לאדריכלות, 1998.

שביל מתפתל מוליך את המבקר מעולם של מעלה, מיוער, ירוק, פתוח לנוף הרחוק, אל עולם חשוך וריק של מטה. סלעי ענק גולמיים יוצרים שורה של חללים כלואים, המסתעפים למעין מבוך שהתנועה בו חסרת אורינטציה וכיוון מוגדרים, והמבט היחיד פתוח לשמים. כתובות עם שמות של מקומות, ערים וכפרים ממלאים את מלוא גובהם של הקירות, ובצירופם יחד מציגים רשימה של קהילות שהושמדו, מעין ספר יזכור ענק חקוק באבן. האותיות, בעברית ובלועזית, חרוטות בצפיפות, גודל האות מבטא את גודל וחשיבות הקהילה, וסידור השמות במרחב יוצר מעין אטלס מופשט, תלת-ממדי של מפת אירופה וצפון-אפריקה. המיפוי, שחוקר הנוף ג׳יימס קורנר מתאר כ״אקט אופרטיבי שהוא המקבילה האנלוגית לקרקע הממשית,״ מעביר כאן את המציאות האירופאית של המלחמה לתוך הטריטוריה המקומית של ירושלים.

ברקע המחקר עומדות השאלות הבאות:

1. איך (והאם בכלל) ניתן לייצג באופן ויזואלי-עיצובי אירוע בממדים ובהיקף של השואה?
2. באיזה אופן עיצוב הנוף של אתרי הזיכרון לשואה, ושל בקעת הקהילות בפרט, מייצר זיקה בין הסימבולי לממשי? בין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי, בעל משמעות גם לאלה שעבורם זיכרון השואה הוא נושא מרוחק ומופשט?
3. איך נבנה החיבור החזותי שבין מודרניזם אדריכלי אשר מייצר סביבה חדשה יש מאין, לביטוי הנתפס כאותנטי ו׳מקומי׳ ואשר מייצר תחושת שורשיות ושייכות.

המחקר עתיד לצאת (במהלך שנת 2025) כמונוגרפיה ויזואלית, בת שבעה פרקים. כל פרק מחזיק חומרים טקסטואליים וחזותיים, אשר יחד יוצרים שני ערוצי ייצוג נפרדים-משלימים:

• מבוא: נופי זיכרון
• יד ושם: עיצוב זיכרון השואה
• התחרות לעיצוב אתר זיכרון לקהילות אירופה שנכחדו בשואה (1979)
• תיעוד וניתוח ההצעות השונות שהוגשו לתחרות
• יהלום צור: מרעיון לעיצוב ולמימוש בשטח (1979-1992)
• אותיות, שמות, מקומות
• פורטפוליו ויזואלי: סקיצות, תכניות, תצלומים, תכניות עבודה ופרטים