ב־1975 החל כרמי לתכנן את מתחם המגורים הראשון מבין שלושה בשכונת גילֹהֹ, ירושלים, על מורדות גבעה בחלקה המרכזי של זרוע השכונה המערבית. המתחם הורכב משלושה מִִבננים, כאשר בראשון מביניהם תכנן כרמי שמונה יחידות דיור מדורגות, במודול ששוכפל ליצירת קשת רדיאלית סביב חצר רחבה בחלקו התחתון של המִִבנן. במרכז כל מודול שיבץ כרמי מהלך מדרגות, שאיפשר גישה לדירות וחיבר בין החצר התחתונה לבין חלקו העליון של המִִבנן. הדירוג הִִקנה לכל דירה מרפסת גדולה.
המִִבנן השני שתכנן כרמי הוא בניין דירות בן חמש קומות, שכמו עוטף את המִִבנן הראשון. בין שני מִִבננים אלה מיקם כרמי, כחצר פנימית, מרחב ציבורי ללא נגישות לכלי רכב, ששימש את דיירי המתחם כולו. המִִבנן השלישי הוא רצף בתים טוריים הפונים אל כביש הגישה למתחם.
המתחם כולו, ובו 400 יחידות דיור, נחנך ב־1980. עוד תוכננו בו מרכז מסחרי וגני ילדים, שלא הוקמו בסופו של דבר.
