דוד ינאי (2006-1935) גדל בירושלים, למד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, חיפה, ושימש בה מרצה בכיר במקביל לעבודה במשרדו העצמאי תוא"ם.

ינאי היה דמות מעוררת מחלוקת ורגשות קוטביים, ונודע במאבקיו העיקשים על זכויות יוצרים ואתיקה מול גופים ציבוריים. עבודתו המעשית והניסיונית היתה תמיד מחוץ לזרמים המרכזיים באדריכלות, ופועלו המחקרי עורר עניין רב.

שני מבני הציבור שתכנן בחיפה – בית הלוחם והמכון לחקר ימים ואגמים – הם נקודות ציון בולטות באדריכלות הישראלית. הראשון נותן ביטוי למחקריו של ינאי, הָחֵל בשנות ה-60, בתכנון יחידה מבנית מתועשת שתאפשר התאמה לשימושים שונים. השני בולט במבנה הגיאומטרי המיוחד שלו על קו המים, בחוף המערבי של חיפה. עוד תכנן ינאי את בניין המִנהלה של מספנות ישראל בחיפה, שכונת מגורים בקיבוץ עין-גב, מרכז קהילתי בקיבוץ דביר, מרכז ספורט ושכונת מגורים בקיבוץ מעגן-מיכאל, בתים פרטיים בחיפה, בנתניה, בעין-איילה, בעין-הוד, בתמרת ועוד.

בין הערכים החשובים שקידם ינאי בעבודותיו: סילוק אלמנטים דקורטיביים, קידום של בנייה מתועשת, והסתמכות על חידושים טכנולוגיים תוך שימוש נבון ברכיבים סטנדרטיים ואלמנטים מתועשים. ינאי היה גם אחד מחלוצי המפתחים של תחום התכנון המבוסס על מודלים ממוחשבים. מחקריו ועבודותיו התייחסו למודלים ביולוגיים-גנטיים, והתבססו על תחומי המתמטיקה, הקיברנטיקה והארגון היעיל.

בשנת 2014 הוצגה במוזיאון תל-אביב לאמנות התערוכה "אדריכלות וגנטיקה", שבה הוצגו פרויקטים נבחרים מאוסף דוד ינאי. לתערוכה נלווה קטלוג מקיף. האוסף נתרם לארכיון עזריאלי לאדריכלות בשנת 2012.