דני קרוון, חתן פרס ישראל לפיסול לשנת 1977, נולד ב-1930 בתל-אביב וחי לסירוגין בצרפת ובישראל. אביו, אברהם קרוון, היה אדריכל גני העיר תל-אביב משנות ה-40 עד שנות ה-60 המאוחרות. קרוון למד ציור בסטודיו אבני ובסטודיות של אביגדור סטמצקי, יחזקאל שטרייכמן ומרסל ינקו. בהמשך למד בבצלאל תחת מרדכי ארדון, התמחה בעיצוב תפאורה בסמינר גבעת-חביבה ובתיאטרון הקאמרי, והשתלם בציור בטכניקת הפרסקו באקדמיה של פירנצה וברישום באקדמיה גרנד-שומייר בפריז.

הָחֵל בשנות ה-60 הרבה קרוון לעסוק בפיסול סביבתי גדול ממדים, ובמהלכן יצר את תבליט הקיר שאי שלום ירושלים באולם מליאת הכנסת (1965-66) ואת האנדרטה לחללי חטיבת הנגב בבאר-שבע (1963-68). הוא ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה (1976), הציג כמה פעמים בדוקומנטה בקאסל, וב-1984 שימש מרצה-אורח בבית הספר הגבוה לאמנויות יפות (הבוזאר) בפריז. קרוון אחראי לפסל הסביבתי כיכר לבנה (1977-88) בפארק וולפסון בתל-אביב; לפסל מעברים: מחווה לוולטר בנימין (1990-94) בפורטבו, ספרד; לחידוש של כיכר התרבות בתל-אביב (2005-12); וכן לעבודה הסביבתית המונומנטלית Axe Majeur בסרז'י-פונטואז שבפאתי פריז – ציר שאורכו יותר משלושה קילומטרים, ובנייתו נמשכה כשלושה עשורים.

קרוון הציג תערוכות יחיד רבות, בהם רטרוספקטיבה במוזיאון תל-אביב לאמנות (2007). הוא זכה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים, בהם פרס "אמן השלום" מטעם אונסק"ו (1996), הפרס הקיסרי (פרמיום אימפריאלה) מטעם האגודה לאמנות ביפן (1998), תואר אביר מסדר הכבוד של צרפת (2014) ועוד. דני קרוון הלך לעולמו בשנת 2021.

אוסף דני קרוון נתרם לארכיון עזריאלי לאדריכלות בשנת 2022.