יחיאל סגל (1886-1962) נולד בליטא, פולין, למשפחה יהודית אורתודוכסית. בצעירותו נשלח בסיוע ארגונים יהודים ללמוד בבית הספר היהודי לגננות באהלם (Ahlem) גרמניה (1901-1904). ב-1910 הוזמן על ידי ארתור רופין וחברת ״הכשרת הישוב״ לבקר בפלשתינה ולייעץ בעיצוב גני הישוב העברי המתפתח. ב-1919 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בראשית שנות העשרים (1922-1924) ניהל את מחלקת הגינון של תל-אביב, ובהמשך, כאדריכל עצמאי, תכנן גנים ברחבי הארץ, בהם גן ביאליק בתל-אביב (1924), גן בנימין בחיפה (1925), הגן הבוטני בבית הספר החקלאי מקוה ישראל (1929), קרית מאיר בתל-אביב (1936), וגן העיר בראשון לציון (1940). בשנות השלושים והארבעים (של המאה העשרים) תכנן גנים פרטיים ובתי הבראה של קופת חולים, דוגמת בית בוסל בצפת. בשנות הארבעים תכנן גני נוי בקיבוצים ולאחר קום המדינה השתתף בתכנון קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

יחיאל סגל נחשב לבכיר מעצבי הגנים של ״דור המייסדים״ שפעל בפלשתינה עוד לפני הקמת המדינה, תחת שלטון המנדט הבריטי.

אוסף יחיאל סגל נתרם לארכיון עזריאלי לאדריכלות בשנת 2020.