נחום זולוטוב (2014-1926), יליד ורשה, פולין, עלה לפלשתינה-א"י עם משפחתו ב-1935, ובנעוריו למד פיסול אצל הפסל משה שטרנשוס. בשנות ה-50 וה-60 היה זולוטוב אחד האדריכלים המובילים והמצליחים של סגנון הברוטליזם בישראל, וחלוץ בחשיבה מתקדמת לגבי הבנייה העירונית בתל-אביב. ב-1958 תכנן את רב-הקומות למגורים הראשון בתל-אביב: בניין בן 11 קומות ברחוב בן-יהודה, שסימן נקודת מפנה בתכנון העירוני בישראל, הן בתחום הבנייה לגובה והן בשילוב קומה מסחרית – הסופרמרקט הראשון בארץ. על התכנון של בניין זה זכה זולוטוב בפרס רוקח לאדריכלות לשנת 1961. לשיטתו, מגדלים מאפשרים שטחי גינון גדולים יותר, ולכן פעל לתכנון שכונת מגדלים בני עשרות קומות בגבעתיים – פרויקט שלא התממש, בדומה להצעות נוספות של זולוטוב כמו  תוכנית לשדרות רוטשילד המבטלת את שדרת העצים לטובת כביש מהיר טבעתי; מגדלי דירות, מסחר ועסקים; ותחנה מרכזית בתל-אביב.

ב-1963 זכה זולוטוב בפרס רכטר לאדריכלות על תכנון בית הארחה בעין-עבדת. כעבור שלוש שנים נחנך בקיבוץ ניצנים, בתכנונו, בית זיכרון לבני הקיבוץ ולחיילי גדוד 53 של חטיבת גבעתי שנפלו על הגנת ניצנים במלחמת העצמאות, בהם אחיו הגדול של זולוטוב, בצלאל. בית הזיכרון הברוטליסטי, הכולל גם אולם תרבות, מזכיר בצורתו בונקר או עמדה צבאית המשקיפה אל הנקודה המקורית של הקיבוץ, ונחשב ציון-דרך בתולדות האדריכלות הישראלית.

בשנת 2020 נפתחה במוזיאון תל-אביב לאמנות התערוכה "תבנית אדם", שבה הוצגו עבודות נבחרות מאוסף נחום זולוטוב. האוסף נתרם לארכיון עזריאלי לאדריכלות בשנת 2016.