התערוכה בית המשפט העליון: רישומים מציגה מבחר דימויים שהאדריכלים מתכנני הבניין, רם כרמי ועדה כרמי-מלמד, רשמו בעבודתם על תכנון הבניין. כרמי וכרמי-מלמד החלו בתכנון בניין בית המשפט העליון בשנת 1986 לאחר זכייתם בתחרות. במהלך שש השנים שלאחר מכן, הם פיתחו את הצעתם הראשונה במאות סקיצות ורישומים, באמצעותם בחנו היבטים שונים של הבניין.
בעזרת הרישומים כרמי וכרמי-מלמד בחנו, בין היתר, את מיקומו של הבניין ביחס למערכת צירים שחוצה את קריית הלאום; הם בדקו גם את האופן בו יש להציב את ארבעת מרכיבי הבניין המרכזיים – אולמות המשפט, לשכות השופטים, הספרייה והחנייה – זה ביחס לזה; הסקיצות עזרו לכרמי וכרמי-מלמד גם לבחון את ארגון אולמות המשפט ביחס למבואה המובילה אליהם; בסקיצות אחרות, הם חקרו כיצד האור חודר לחללים הפנימיים של הבניין ומפיח בהם חיים, ועוד.
הסקיצות של רם כרמי ועדה כרמי-מלמד שונות זו מזו. אצל רם, הסקיצות נעשו ביד חזקה, במשיכות גדולות, ובתוספות של שכבות רבות זו על גבי זו. האקספרסיביות בסקיצות של רם מקפלת חקירה של מצבים שונים בבניין תוך כדי בחינה של טיבם ומשמעותם. השכבות המצטברות זו על גבי זו משקפות את הזיכרון של תהליך התכנון שאף לא חלק אחד ממנו נמחק. הכול על הגיליון, הכול נחקר, הכול חשוף והכל נשאר על הדף גם אם באופן מופשט וגם אם הופך פחות רלוונטי בהמשך תהליך התכנון. מעבר לכך, הסקיצות של רם הן כמעט אך ורק של תכניות. רם מביט מלמעלה על הבניין, רוקם את החלליים התלת ממדיים במוחו, ולא מרגיש צורך להביע את המורכבות החללית בסקיצות תלת ממדיות. התלת ממדיות, לדידו, כתובה גם בסקיצות הדו-ממדיות של המבט מלמעלה.
לסקיצה תפקיד שונה עבור עדה. הסקיצות שלה מדויקות, נקיות, עדינות, תלת ממדיות, מראות חללים פנימיים באופן פרספקטיבי ומרכיבים אדריכליים ברורים. נראה שעדה צריכה לאיית את כל חלקי הבניין אותם היא בוחנת ולהניח על הדף את המחשבות שלה באופן בהיר. אולם אין לטעות בעדה; היא לא משתמשת בסקיצות כדי לרשום את הבניין באופן ראליסטי. אמנם הסקיצות שלה מבוססות על מרכיבים אדריכליים קונקרטיים – כניסות לאולמות המשפט, גרמי מדרגות, מעברים, טופוגרפיה ועוד – אולם עדה משתמשת בסקיצות ובמרכיבים האדריכליים שבהן כדי לבחון את מורכבות המצבים אותם היא מייצרת. מכאן, שבסקיצות שלה היא גוזרת כל פעם חלק אחר של הבניין, חותכת אותו ומציגה את מרכיביו במעין נרטיב חללי של אירועים להם המבקרים בבניין עתידיים להיחשף.
במלאות 25 שנים לחנוכת בית המשפט העליון, ארכיון עזריאלי לאדריכלות חוזר אל הרישומים של רם כרמי ועדה כרמי-מלמד ומציג מבחר מהם תוך שילוב של השניים יחדיו. זאת, כדי לשטוח את סיפורו של הבניין מזוויות שונות. הסקיצה, כמות שהיא, מופשטת אך גם קונקרטית, ראשונית ובו זמנית מרובדת, פרשנית ובאותה מידה ייצוגית, היא כלי שכמעט נעלם מהעשייה האדריכלית העכשווית. בית המשפט העליון נרשם בסקיצות. נראה שאיכות הבניין היא נגזרת של איכות הסקיצות.
