אוניברסיטת תל-אביב, שהוקמה בשלבים מ-1953 ואילך, נקטה כמה צעדים לקידום מעמדה האוניברסיטאי, וביניהם הקמת פקולטה לרפואה. הפקולטה הוקמה ב-1963, כאשר האוניברסיטה שכנה עדיין במכון האוניברסיטאי למדעי הטבע שביפו, שנה לפני המעבר לקמפוס הקבע ברמת-אביב. ב-1969 הוכרז המוסד כאוניברסיטה לכל דבר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. המעבר לקמפוס רמת-אביב הביא לפריחתה של האוניברסיטה ולהקמה מואצת של בניינים לפקולטות השונות. בניין הפקולטה לרפואה, שהוקם באחת הנקודות הגבוהות בצפון-מזרח הקמפוס, הוא אחד הבולטים שבהם.
הפרוגרמה פירטה כיתות לימוד, חדרי הרצאות, חדרי סמינרים, ספרייה, מעבדות, משרדים להנהלה ולסגל האקדמי וקפטריה. שרון ושרון ארגנו את הפרוגרמה בשני בניינים בני 12 קומות, שמוקמו בזווית של 45 מעלות. שתי הקומות הראשונות הוקצו למסלולי הלימוד הפארא-רפואיים – פיזיקה רפואית, ביו-מתמטיקה, פרמקולוגיה, לימודים וטרינריים ואנטומיה. בעשר הקומות הנוספות שוכנים, בבניין האחד, מעבדות הוראה, ובשני מעבדות חוקרים (בקומות העליונות), ומשרדי מִנהלה, אולמות הרצאות, חדרי קריאה וקפטריה (בקומות התחתונות). בלב כל גוש מיקמו שרון ושרון חצר פנימית, שפילחה את הבניין כולו והחדירה אור ואוויר לחללים הפנימיים. גרמי מדרגות, מעליות ושירותים מוקמו בחלק המחבר בין שני הגושים. בנוסף תוכננה קבוצה של בניינים נמוכים להוספה עתידית של חדרי סמינרים ואולמות הרצאות.
הבנייה החלה בראשית שנות ה-70, ובשלב הראשון תכננה האוניברסיטה לבנות רק שש קומות: שתי קומות המבואה ומעליהן ארבע קומות של משרדים ומעבדות. במהלך הבנייה החליטה הנהלת האוניברסיטה לבנות ארבע קומות נוספות, כך שבסופו של תהליך הגיע הבניין לגובה עשר קומות: שתי קומות המבואה ושמונה קומות טיפוסיות מעליהן.
מעטפת הבניין המובהקת, המקנה לו את הדימוי המרכזי שלו, השתנתה במהלך התכנון. תחילה תוכננה מעטפת עם שוברי-שמש שעוצבו על בסיס גריד ישר-זווית – ועם הזמן אורגנו שוברי השמש בתצורת משטחים שמוקמו בזווית של 45 מעלות ביחס לחזית הבניין, בדומה לזווית מיקומם של הבניינים זה ביחס לזה.
