הצעה זו לבניית מגורים מתועשים הוגשה על-ידי ינאי, עם אברהם וכמן ואלי עטיה, לתחרות רעיונית שהכריזה הוועדה האירופית לפחם ופלדה בלוכסמבורג. הוועדה חיפשה פתרונות מהירים למגורים המבוססים על קונסטרוקציית פלדה, שיהוו בסיס לפתרון משבר הבנייה הגלובלי במדינות מתפתחות ומפותחות כאחת. הוועדה ציינה את הפער ההולך וגדל בין הדרישה למגורים לבין היכולת לספקם בהסתמך על טכנולוגיות הבנייה הקיימות, וביקשה לקדם פיתוח טכנולוגי הולם. בהתייחס להתוויות שהגדירה הוועדה, הציעו ינאי, וכמן ועטיה אסטרטגיה מודולרית למרחב מגורים מתפתח. שטח המודול הבסיסי היה 15.4 מ״ר, והוא יועד לפונקציות מגורים שונות כמו חדר שינה, אמבטיה, מטבח ועוד. מבחינה מורפולוגית, רצפת המודול היא ריבוע קטום שהופך לפוליגון מתומן. צירוף של כמה מתומנים כאלה יוצר יחידת מגורים אחת, וצירוף של כמה מקבצים יוצר בניין דירות, כאשר חדרי המדרגות ממוקמים בין יחידות המגורים השונות. קונסטרוקציית הפלדה שימשה גם כבסיס הקונסטרוקטיבי של הבניין (קורות ועמודי תמך) וגם ליצירת מסגרות לחלקי בניין נוספים, דוגמת מדרגות, משקופי החלונות והדלתות, פירי האינסטלציה, תעלות מערכות השירות ואפילו הריהוט. ינאי, וכמן ועטיה הציעו להשתמש בטכנולוגיה זו גם להקמת יחידות מגורים חד-קומתיות, שבשבילן תכננו גם מסגרת מרחבית קונסטרוקטיבית מפלדה.
