באמצע שנות ה-70 ביקש זולוטוב, שהיה גם צוללן חובב, לקדם פרויקט של הקמת אקווריון ואמפי-דולפינים על חוף ימה של תל-אביב. הוא פנה לאיש העסקים צבי עפרון, שיחד עם יזמים מדרום-אפריקה רכש 18 דונם בפינה הצפונית-מערבית של פארק צ'ארלס קלור, שנבנה על חורבות שכונת מנשייה.
זולוטוב סייר בכמה מתקני דולפינים בעולם והחל בתכנון הדולפינריום בתל-אביב, שכלל אמפיתיאטרון חיצוני עם 1200 מושבים, שבמרכזו בריכה להופעות דולפינים וכלבי ים; אולם פנימי עם 400 מושבים הצופה אל תוך בריכת הדולפינים; כמה אקווריומים לדגי נוי, כרישים ויצורי ים אחרים; וכן בתי קפה ומסעדות וקיוסקים. המתחם נחנך ב-1980, ובשנות פעילותו הראשונות משך אליו קהל רב.
עם השנים ירדה קרנו של הדולפינריום, המקום נקלע לקשיים כלכליים והפך לאולם אירועים שלצדו התקיים מדי פעם שוק "קחתן". ב-1989 נמכר המתחם ליזם היהודי-גרמני יוסף בוכמן, וב-1990 שכר אותו איש העסקים רפי שאולי, שניסה להפעיל בו מחדש את פעילות הדולפינריום. לאחר שגם ניסיונות אלה כשלו, פעלו במקום החל ב-1993 מועדון לילה, דיסקוטק ואולפן הקלטות.
ביוני 2011 נרצחו במקום 21 בני נוער, רובם ילידי ברית-המועצות לשעבר, בפיגוע טרור שבו פוצץ את עצמו למוות מחבל מתאבד. בעקבות הפיגוע נסגרו מועדון הלילה והדיסקוטק, ומאז עמד הדולפינריום שומם מפעילות.
