את יד לילד במוזיאון בית לוחמי־הגטאות תכנן רם כרמי בעקבות פנייה של רומן הלטר – חברו ללימודים ב־ AA בלונדון – שהוזמן על־ידי הנהלת המוזיאון לעצב אנדרטה בסמוך לבניין המוזיאון המרכזי, שתוכנן בשנות ה־ 50 על־ידי האדריכל שמואל ביקלס.
יצחק (אנטק) צוקרמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה וממייסדי קיבוץ לוחמי־הגטאות והמוזיאון, האמין שהמוזיאון אינו שלם ללא אתר הנצחה ייחודי לילדים שנספו בשואה. לצד ייעודו בהנצחת מיליון וחצי הילדים היהודים שנרצחו בשואה, מוצגת במקום תערוכה חינוכית המותאמת לילדים ובני נוער ומגוללת את השמדת העם היהודי במלחמת העולם השנייה מנקודת מבטם.
בתכנון יד לילד התייחס כרמי לסביבת האתר – בניין המוזיאון שתכנן ביקלס, לצד אמת המים העותמאנית והאמפיתיאטרון שבקרבתו. הוא מצא זיקה צורנית בין שלושת המבנים ומשך מהם קווים גיאומטריים, שהתנקזו אל מבנה חדש בצורת מערבולת בדמות בניין יד לילד.
המערכת האדריכלית של המערבולת חולקה לשלושה מפלסים: בקומה העליונה נמצא היכל הזיכרון; המפלס האמצעי מוקדש ללמידה וחינוך; ובתחתית – חלל הנצחה לזכר המחנך יאנוש קורצ‘אק. את קירות הבניין מעטרים ויטראז‘ים שיצר הלטר על פי ציורי ילדים ממחנה הריכוז טרזיינשטט.
