ד״ר אדר׳ נטע פניגר

הצעת המחקר שהתקבלה בארכיון עזריאלי לאדריכלות בשנת 2019 עסקה במעבר של אדריכלות הנוף בישראל מתחום העוסק בתכנון מקומי בקנה מידה קטן – סביבת הבניינים, לכזה העוסק בתכנון בקנה מידה אזורי וארצי – תכנון ושימור אגני נוף נרחבים, תכנון מלווה תשתיות, ותכנון העוסק בנושאי סביבה ושאלה על העדרם של אדריכלי נוף מצוות תוכנית שרון – תוכנית האב הראשונה של ישראל. המחקר ביקש לבחון את המקצועיים של אריה שרון וליפא יהלום, את שיתופי הפעולה ביניהם ואת ההשפעה ההדדית שלהם, אך מעבר על אוספי הארכיון של יהלום-צור ושל שרון לא הוביל לחשיפת קשרים מקצועיים ביניהם, או השפעות הדדיות, ולא סייע להבנת היעדרם של אדריכלי הנוף מתוכנית שרון. עם זאת, באוסף יהלום-צור נמצאו חומרים ארכיונים של פרויקטים אשר מסמנים את תחילת השינוי שעבר על המקצוע, – פרויקטים העוסקים בתכנון מלווה תשתיות. אלו נבחנו וישמשו למחקר עתידי על הנושא.

במהלך תקופת המחקר בארכיון התגלו גם חומרים רלוונטיים למחקר נוסף בו אני עוסקת, המתמקד בתכנון הישראלי של תיירות ותשתיות בחצי האי סיני (1967-1988). בארכיון יש שני אוספים עיקריים שבהם נמצאו חומרים רלוונטיים: אוסף שרון, המכיל חומרים על התכנון של כפר הנופש באופירה, לצד תכנונים לפרוייקטי תיירות נוספים בחצי האי שלא יצאו לפועל ותוכניות למלון שתכנן זולוטוב באילת והשפיע על תכנון מלון בטאבה.

המחקר על תכנון התיירות בסיני מבקש לבחון פרדיגמות חדשות בתכנון תיירות בישראל בשנות השבעים. המחקר שואל על האופן שבו הייחודיות של סיני – על הטבע הפראי שלה, הצורך ביצירת תשתיות יש מאין, והעובדה שהיה זה שטח כבוש צבאית – השפיעו על תכנון התיירות והתשתיות התיירותיות (הכוללות בראשם את הכביש בין אילת לשארם א-שייח, תוכניות אב לשמורות טבע ועוד). ממצאי המחקר הראשוניים מצביעים על גישה שונה לתכנון תיירות מהמקובל בישראל באותה התקופה. בסיני תחת ממשל מרחב שלמה (מרש"ל), הגוף האדמיניסטרטיבי לניהול האזרחי של סיני, הושם דגש מיוחד על שמירת טבע שהתבטא בבחירת המקומות לפיתוח תיירות – כך שמצד אחד לא יפגעו באוצרות הטבע אך מצד שני יתקיימו במקומות אטרקטיביים עבור התייר. התפיסה הסביבתית באותה עת היתה כמובן פחות מודעת לאתגרי הקיימות כיום, אך השאיפה לשמור על הסביבה הטבעית הייחודית בסיני, פותחים פתח לשאלות הרלוונטיות גם היום, לגבי תכנון תיירות. תוכניותיו של זולוטוב מצביעות על מעבר לחשיבה מסחרית בתכנון תיירות, מגמה שאפיינה את שנות השמונים גם בתכנון בסיני, במקביל לוויתור על הרעיונות הסביבתניים.